<h1>צידה לדרך מ"ה כ"ג פ"ד</h1>
<h2>דף צ.</h2>
מצאנו מחלוקת באשר יקרה בבוא הגואל בין חכמים מפורסמים בתלמוד שהם רב ושמואל. ואין לתמוה מזה. כי הדברים ההווים נפלה בהם מחלוקת בין החכמים שקודם להם וביניהם וכן בין הבאים אחריהם ומה לעשות בדברים העתידים שלא נודעו אלא על דרך רמז. ובפרט בפרטים שאירע להם ואע"פ שהמתפלספים והבקיאי' בתורתנו ובפירושה המקובל מפי משה ע"ה (כאלו) [בארו] דבריהם על צד אחד וסברא אחת ואחד מהחולקים והוא שמואל לפי שהלך בקרוב בטבע המציאות אולי דברי רב הם עיקר ואפשר שיהיה. ולא באתי לגזור על אחת מהדעות ואמנם מצאנו לחז"ל שאמרו כל הנביאים כולם לא נתנבאו אלא לימות המשיח ועתיד המשיח להחזיר מלכות בית דוד ליושנה ויקבץ נדחי ישראל ויבנה ביהמ"ק וחוזרים המשפטים בימינו כמו שהיו מקדם ומקריבין ועושין שמיטין ויובלות ככל מצותן האמורה בתורה ויש מעשים מפורסמים בתלמוד שנראה מהם כי המשיח לא יעשה אות ולא מופת ולא יחדש דברים בעולם ולא יחיה מתים שהרי ר"ע גדול החכמים היה נושא כליו של בן כוזיבא והיה אומר עליו שהיה משיח עד שנהרג אבל העיקר הגדול שיש לנו להחזיק בו שהתורה הזאת אין חוקיו ומשפטיו משתנים לעולם ואין מוסיפין ואין גורעין ואין מבארין בה משלים ודמיונות בכל משפטי המצות אלא כפשטן כמו שקבלנו ממשה אדון הנביאים שעמד בהר עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה ועמדו אבותינו עמו מ' שנה בלתי טורח מאכל ומשתה ומלבוש קבלנוה איש מפי איש עד היום הזה בפירושיה ודקדוקיה ואם נפל ספק בדברים מה בעקרה ויסודה לא נפל ספק לכן כל הבא לסנות מדבר זה ידו על התחתונה ונקרא רשע ומין ואפיקורוס אבל אם יעמוד מלך מבית דוד יודע תורתנו והוגה בה ובתורה שבע"פ ויכוף לכל ישראל לעבודת ה' ונחזק בדק התורה והמצוה כאשר קבלנוה וילחם מלחמות ה' ה"ז בחזקת משיח אם יעשה ויצליח ויקבץ נפוצותינו וילחם מלחמותינו ויבנה ביהמ"ק ויתן ה' דעת וחכמה שלמה באנשי הדור ויהיו שכל בפועל כמו קודם חטאו של אבינו הראשון כמ"ש ויבינו וישכילו האמת כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים ובספק הזה אינה תלויה אמונתנו כמו שאמרתי [כי דברים עמוקים ועתידים לא יוכל אדם להשיגם עד שיודע] אמתתם בפועל ואין להסתכל בדברי ההגדות ולדקדק בהם עד שיקח אחת מב' הסברות כיון לא יבואו לידי אמונה טובה לכן שלא לחשב קיצין כמ"ש חז"ל תפח נפשם של מחשבי קיצין וכוונתם בזה שאין לשום חכם חק וגבול ידוע לקץ כי יבוא מזה מכשול גדול לקטני אמנה וכבר מפורסם מאחר ההגדה דברייתא דבי אליהו שאמר מהששת אלפים שהם גבול לעולם ההויה שיהיה מהם אלפים בימות המשיח ואמנם אמר ובעונותינו שרב[ו] יצאו מה שיצאו וזה אמת ויציב כי בעונותינו גלינו מארצנו ואחרו עקבות משיחנו ואם גדולים וגאונים קצבו זמן כרב סעדיה גאון רבי שלמה בעל הפירושים ורמב"ן הכריח אותם הזמן ואנשי הדור לחזק לב נמהרים ואע"פ שהרהרו אחריהם רבים אחר שעבר הזמן שקצבו והוא קי"ח שנים מהאלף הששי לא כן הדבר כי חשבונם נלוה לחשבון ומעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שומם ימים אלף ומאתים ותשעים אבל אמר דניאל אחר כן אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלש מאות שלשים וחמשה כמו שבאר רבי שלמה בפירושי דניאל וזהו בשנת מאה וששים ושלש לאלף הששי זה שאנחנו בו כמ"ש ובא יבוא ולא יאחר. וכבר כתב ר' משה בן עזרא שמצא מאמר בשם ראש הפלוסופים ששלחו לאלכסנדר זה כוונתו (ועד) [דע] שיהיה בעולם טובה מעולה חדשה חבור אחד ומלך אחד והסכמה אחת יתחברו בה בני האדם על ענין אחד וישבתו המלחמות ויסכימו על שבו תועלת מדינותם (ליכללם גדר) ההשקט עד שיתחלקו הימים קצתם להנאת הגוף וקצתם למוסר ולחכמה יעיין מי שהשיג וישאל מי שלא השיג וארצה שאשאר עד אותו זמן ואם לא יהיה כולו יהיה קצתו ואם לא אוכל לסבת גודל שנות[י] יהיה זה לאוהבי ואחי ואם לא יהיה להם [י]היו לדומים. עד פה דברי מאמרו. ועתה ראה גם ראה כי ידוע הוא שלא הגיע זה למעלת יודע עתידות וכן אמר הוא על עצמו ואולי ראה זה במשפטי הכוכבים או אולי מצא במחקרו העיוני כי השלמות האחרונה המצואה באיש השלם שבאנשי המין האנושי ראויה להיות בכל אישי המין בשוה ואחר שזה הדבר יש לו (משניאות) [מציאות] בשכל אצל החולקים בתורתנו ובמצותינו השלמות כ"ש אצל המובטחים ע"פ התורה ושאר הנביאים ואין כוונתנו תוחלת המשיח כדי שנשלטו בכל העולם וישפיל האומות ולא לאכול ולשתות ולשמוח אלא כדי שנהיו פנוים ללמוד התורה והמצוה על השלמות כדי שנדע לעבוד את ה' כי באותו זמן לא יהיה רעב ומלחמה ולא קנאה כי הטובה תהיה מושפעת וכל המעדנים מצואין ולא יהיה עסק האנשים זולתי לדעת את ה' כמי שיעדו לנו הנביאים ע"ה ובזה נזכה לתכלית הכונה שהוא עה"ב באהבה רבה ולטוב הצפון לצדיקים אשר בספר חיים חקוקים אשר שם יסוד הנפשות וסודם שאמר עליו דוד מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך נגד בני אדם.
<h2>דף צט.</h2>
מצאנו מחלוקת באשר יקרה בבוא הגואל בין חכמים מפורסמים בתלמוד שהם רב ושמואל. ואין לתמוה מזה. כי הדברים ההווים נפלה בהם מחלוקת בין החכמים שקודם להם וביניהם וכן בין הבאים אחריהם ומה לעשות בדברים העתידים שלא נודעו אלא על דרך רמז. ובפרט בפרטים שאירע להם ואע"פ שהמתפלספים והבקיאי' בתורתנו ובפירושה המקובל מפי משה ע"ה (כאלו) [בארו] דבריהם על צד אחד וסברא אחת ואחד מהחולקים והוא שמואל לפי שהלך בקרוב בטבע המציאות אולי דברי רב הם עיקר ואפשר שיהיה. ולא באתי לגזור על אחת מהדעות ואמנם מצאנו לחז"ל שאמרו כל הנביאים כולם לא נתנבאו אלא לימות המשיח ועתיד המשיח להחזיר מלכות בית דוד ליושנה ויקבץ נדחי ישראל ויבנה ביהמ"ק וחוזרים המשפטים בימינו כמו שהיו מקדם ומקריבין ועושין שמיטין ויובלות ככל מצותן האמורה בתורה ויש מעשים מפורסמים בתלמוד שנראה מהם כי המשיח לא יעשה אות ולא מופת ולא יחדש דברים בעולם ולא יחיה מתים שהרי ר"ע גדול החכמים היה נושא כליו של בן כוזיבא והיה אומר עליו שהיה משיח עד שנהרג אבל העיקר הגדול שיש לנו להחזיק בו שהתורה הזאת אין חוקיו ומשפטיו משתנים לעולם ואין מוסיפין ואין גורעין ואין מבארין בה משלים ודמיונות בכל משפטי המצות אלא כפשטן כמו שקבלנו ממשה אדון הנביאים שעמד בהר עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה ועמדו אבותינו עמו מ' שנה בלתי טורח מאכל ומשתה ומלבוש קבלנוה איש מפי איש עד היום הזה בפירושיה ודקדוקיה ואם נפל ספק בדברים מה בעקרה ויסודה לא נפל ספק לכן כל הבא לסנות מדבר זה ידו על התחתונה ונקרא רשע ומין ואפיקורוס אבל אם יעמוד מלך מבית דוד יודע תורתנו והוגה בה ובתורה שבע"פ ויכוף לכל ישראל לעבודת ה' ונחזק בדק התורה והמצוה כאשר קבלנוה וילחם מלחמות ה' ה"ז בחזקת משיח אם יעשה ויצליח ויקבץ נפוצותינו וילחם מלחמותינו ויבנה ביהמ"ק ויתן ה' דעת וחכמה שלמה באנשי הדור ויהיו שכל בפועל כמו קודם חטאו של אבינו הראשון כמ"ש ויבינו וישכילו האמת כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים ובספק הזה אינה תלויה אמונתנו כמו שאמרתי [כי דברים עמוקים ועתידים לא יוכל אדם להשיגם עד שיודע] אמתתם בפועל ואין להסתכל בדברי ההגדות ולדקדק בהם עד שיקח אחת מב' הסברות כיון לא יבואו לידי אמונה טובה לכן שלא לחשב קיצין כמ"ש חז"ל תפח נפשם של מחשבי קיצין וכוונתם בזה שאין לשום חכם חק וגבול ידוע לקץ כי יבוא מזה מכשול גדול לקטני אמנה וכבר מפורסם מאחר ההגדה דברייתא דבי אליהו שאמר מהששת אלפים שהם גבול לעולם ההויה שיהיה מהם אלפים בימות המשיח ואמנם אמר ובעונותינו שרב[ו] יצאו מה שיצאו וזה אמת ויציב כי בעונותינו גלינו מארצנו ואחרו עקבות משיחנו ואם גדולים וגאונים קצבו זמן כרב סעדיה גאון רבי שלמה בעל הפירושים ורמב"ן הכריח אותם הזמן ואנשי הדור לחזק לב נמהרים ואע"פ שהרהרו אחריהם רבים אחר שעבר הזמן שקצבו והוא קי"ח שנים מהאלף הששי לא כן הדבר כי חשבונם נלוה לחשבון ומעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שומם ימים אלף ומאתים ותשעים אבל אמר דניאל אחר כן אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלש מאות שלשים וחמשה כמו שבאר רבי שלמה בפירושי דניאל וזהו בשנת מאה וששים ושלש לאלף הששי זה שאנחנו בו כמ"ש ובא יבוא ולא יאחר. וכבר כתב ר' משה בן עזרא שמצא מאמר בשם ראש הפלוסופים ששלחו לאלכסנדר זה כוונתו (ועד) [דע] שיהיה בעולם טובה מעולה חדשה חבור אחד ומלך אחד והסכמה אחת יתחברו בה בני האדם על ענין אחד וישבתו המלחמות ויסכימו על שבו תועלת מדינותם (ליכללם גדר) ההשקט עד שיתחלקו הימים קצתם להנאת הגוף וקצתם למוסר ולחכמה יעיין מי שהשיג וישאל מי שלא השיג וארצה שאשאר עד אותו זמן ואם לא יהיה כולו יהיה קצתו ואם לא אוכל לסבת גודל שנות[י] יהיה זה לאוהבי ואחי ואם לא יהיה להם [י]היו לדומים. עד פה דברי מאמרו. ועתה ראה גם ראה כי ידוע הוא שלא הגיע זה למעלת יודע עתידות וכן אמר הוא על עצמו ואולי ראה זה במשפטי הכוכבים או אולי מצא במחקרו העיוני כי השלמות האחרונה המצואה באיש השלם שבאנשי המין האנושי ראויה להיות בכל אישי המין בשוה ואחר שזה הדבר יש לו (משניאות) [מציאות] בשכל אצל החולקים בתורתנו ובמצותינו השלמות כ"ש אצל המובטחים ע"פ התורה ושאר הנביאים ואין כוונתנו תוחלת המשיח כדי שנשלטו בכל העולם וישפיל האומות ולא לאכול ולשתות ולשמוח אלא כדי שנהיו פנוים ללמוד התורה והמצוה על השלמות כדי שנדע לעבוד את ה' כי באותו זמן לא יהיה רעב ומלחמה ולא קנאה כי הטובה תהיה מושפעת וכל המעדנים מצואין ולא יהיה עסק האנשים זולתי לדעת את ה' כמי שיעדו לנו הנביאים ע"ה ובזה נזכה לתכלית הכונה שהוא עה"ב באהבה רבה ולטוב הצפון לצדיקים אשר בספר חיים חקוקים אשר שם יסוד הנפשות וסודם שאמר עליו דוד מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך נגד בני אדם.
